074-7010772
הצטרפות למועדוןהתחברות
ישראל
ת"אירושליםנצרתאילת
פיליפינים
מנילהבוהול
abraham logo
אוכלוסיות ישראל
אברהם

אברהם

אוכלוסיות ישראל המגוונות – מי אנחנו בכלל?

אנחנו חיים במדינה שדוחסת בתוכה מגוון עצום של קהילות, אוכלוסיות, מוצאים, ויחד איתם עירוב תרבויות שמיוחד לנו. ביום אחד אפשר לחצות את הארץ ולפגוש אינסוף קבוצות ואורחות חיים. בין אם אלו חגים, מנהגים, אוכל, לבוש, פנאי, או שפה – בארץ הקטנה שלנו תוכלו לפגוש ערב רב ואינספור סיפורים ומסורות עתיקות וחדשות כאחד. בכתבה הזו נכיר טיפה יותר את אוכלוסיות ישראל השונות ואת המאפיינים הייחודיים שלהן. נציע ונעודד גם אפשרויות לפגוש יותר מקרוב את האנשים ואת המקומות שהם חיים בהם, כי אין כמו מפגש לקירוב לבבות.

תוכן עניינים

אוכלוסיות ישראל – קבוצות רוב ומיעוט – היכרות

הרוב המשמעותי במדינת ישראל הוא יהודי על ספקטרום רחב של מסורתיות, פוליטיקה ומוצא. לצד קווי דמיון לא מעטים שנמצא בקרב אוכלוסיות ישראל השונות, לכל קבוצה יהיו מנהגי דת ואמונה, אורח חיים, לבוש ומאכלים שמיוחדים להן. כאן נכיר את מה שמייחד ומאפיין את האוכלוסיות השונות בישראל, שבדרך כלל פחות יוצא לנו לפגוש ביומיום.

 

חרדים

אפשר לומר שהקהילה החרדית מייצגת עולם יהודי נפרד – גם מבחינת אמונה וגם כאורח חיים. הבדל המהותי הוא באמונה, משליך על כמעט כל היבט, והחברה החרדית מתנהלת בפועל עם מערכות חינוך משלה ומסגרות חיים נפרדות, ולרוב גם מרוכזת באזורים משלהן בערים (עם נוכחות משמעותית בירושלים ובני ברק, אבל לא רק).

 

אוכלוסיות ישראל

 

החברה ממתחלקת פחות או יותר שווה בשווה בין חסידים, ספרדים וליטאים. הרבה מהמאפיינים שמזוהים עם החברה החרדית קשורים לילודה ואכן בהיבט זה שיעור הילודה הוא מהגבוהים בעולם (יש 58% צעירים בגילאי 0-19 בחברה החרדית לעומת 30% באוכלוסיה היהודית הכללית, הגיל החציוני בה הוא 16, באוכלוסיה היהודית הכללית – 35). כך שמדובר באוכלוסיה צעירה יחסית, נושא שנקשר תכופות לסוגיות פוליטיות של שילוב במעגלי תעסוקה וחובת גיוס. לחרדים סגנון לבוש מאפיין, שמגיע עם קודים וכללים שלא בהכרח ידועים למי שמבחוץ, עולם תרבותי וחברתי נפרד, לרוב מנותק מטלוויזיה או אינטרנט, למרות שהניתוק אינו הרמטי. יש קבוצות בתוך החברה החרדית שמתנהלות בעיקר ביידיש ביומיום (בעיקר חסידים), מה שמייצר רובד נוסף של התבדלות.

מטבע הדברים, אוכלוסיה זו מעוררת סקרנות רבה – אם בגלל ההסתגרות ומעטה המיסתורין, אם בגלל שהם נושאים איתם משהו מחיי היהודים באירופה של הגלות ואם בגלל התסיסה הפוליטית שמלווה אותם. הם מייצגים למי שבחוץ עולם זר ושונה של לבוש, שפה, מנהגים ואמונה שאינו פתוח לזרים. למרבה המזל, יש לא מעט אפשרויות ודרכים להכיר את החברה הזו יותר מקרוב, ובהתחשב ביחסי השכנות בערים כמו ירושלים, בני-ברק ואזור המרכז ואחרות, לפעמים נחמד ומעניין לפגוש את השכנים ולהפחית את הזרות. תוכלו לעשות לדוגמה סיור בשכונות החרדיות בירושלים עם אברהם טורס, בו תוכלו להיכנס לחנויות, מאפיות, ומסעדות, לראות ולפגוש, לשאול את מה שמסקרן אתכם, וגם לקנות קיגל לשבת.

 

ערביי ישראל – מוסלמים

אחת מקבוצות המיעוט הגדולות בישראל היא אוכלוסית הערבים המוסלמים, שמהווה קרוב ל-20% (קצת יותר מ-1.6 מיליון). בשונה מהאוכלוסיה החרדית, במקרה הזה יש כמובן את ההבדל הדתי, לצד ההיסטוריה המורכבת של היחסים בארץ בין יהודים וערבים, ומוסלמים בפרט. עם הדת מגיעות אמונות ומסורות שונות, חלק מערביי ישראל המוסלמים חיים ביישובים ערביים, וחלקם ביישובים מעורבים, כשמידת ההשתלבות תלויה באופי היישוב לצד גורמים חברתיים, פוליטיים, וכלכליים כמובן. הבדל מובהק נוסף הוא השפה – ערביי ישראל המוסלמים דוברים ערבית כשפת אם ולרוב עברית ואף אנגלית כשפות שניה ושלישית. בתוך החברה קיימת גם שונות גדולה של דרגות דתיות ומנהגים אישיים – הרוב יחגגו את החגים המוסלמיים וישמרו על המסורות החברתיות והתרבותיות, אבל אפשר לפגוש מידות אדיקות שונות בהיבטים של אוכל, מנהגים, לבוש, וכד’.

 

אוכלוסיות ישראל

 

רוב הערבים המוסלמים חיים בירושלים (כ-350 אלף – 37% מתושבי ירושלים ו-21% מסך כל המוסלמים בארץ). בסדר יורד אחרי ירושלים: רהט, אום אל פחם, נצרת, טייבה, טמרה, סכנין, ובאקה אל גרביה. רוב האוכלוסיה המוסלמית מתגורר בצפון וגם כאן מדובר בחברה צעירה יחסית – כ-33% עד גיל 14 ובערך 4% בני 65 ומעלה.  עבור המוסלמים, היום המקודש הוא יום שישי, שבד”כ מצוין בתפילה משותפת והתכנסות. לוח החגים נסוב סביב שני חגים מרכזיים: עיד על פיטר – שמצוין בסוף הרמדאן, ועיד אל אדחא – שמציין את העלייה לרגל למכה, מצווה בחיי כל מוסלמי. לצד אלה יש חגים ומועדים נוספים, וכמובן שיש גם כאן הבדלים של אמונות, זרמים, ומנהגים בין קבוצות שונות. גם לאוכלוסיה הערבית מערכת חינוך נפרדת עם הבדלים בשפה וגם בתכנים. אחד החגים המוכרים יותר הוא רמדאן שמלווה בחודש של צום לצד ערבים ולילות של חגיגות וסעודות האיפטאר – שבירת הצום. זו תקופה חשובה מאוד בעולם המוסלמי ומרתקת למבקרים מבחוץ שיכולים ללמוד על עקרונות האמונה המוסלמית ולראות צד פחות מוכר של חגיגה מסורתית.

אברהם טורס מציעים מספר סיורים להיכרות עם אוכלוסיות ישראל אלו שמתמקדים דווקא בנצרת, הסיפור שלה, וההיסטוריה שלה, ודרכה אפשר ללמוד על אופי של עיר מעורבת ותוססת שמחברת מסורת ומודרנה. הסיור עם מעוז ינון חושף את העולם היזמי הפורח בנצרת, בלי לוותר על סבב טעימות, אם אתם יותר לאוכל, יש סיור שמוקדש לטעימות בשוק נצרת, ואם אתם חובבי היסטוריה ודת, הסיור הזה מתמקד בנקודות מפתח של נצרת ההיסטורית והעכשווית.

 

נוצרים 

הנוצרים בארץ הם סוג של מיעוט בתוך מיעוט. למרות החשיבות העצומה של ארץ הקודש עבור הדת הנוצרית (בכל זאת, מקום הולדתו של ישו והנצרות), האוכלוסיה הנוצרית קטנה יחסית לאוכלוסיות ישרלא אחרות. בארץ חיים כ-180 אלף נוצרים, שהם כ-2% מאוכלוסיה המדינה. מהם 80% ערבים נוצרים והשאר כאן מכוח השיבה (ברה”מ לשעבר בעיקר), לצד מיעוט קטן של מהגרי עבודה ואנשי כנסיה שחיים כאן מתוקף תפקידם. עיקר הערבים הנוצרים בארץ חיים בצפון, ביישובים נצרת, חיפה, ירושלים, ושפרעם בסדר יורד.

גם הנוצרים בארץ מתחלקים למספר זרמים וקבוצות: הכנסיות המרכזיות היותר הינן המונופיזיטית והיוונית אורתודוכסית ולצדן כנסיות קטנות יותר כמו האשורית, הקופטית, והאתיופית – לכולן נציגויות ומבני כנסיה בארץ ומנהגים אופייניים להן. משותף לכנסיות אלה השורשים העתיקים שלהן. הכנסיות המאוחרות יותר – קתולית ופרוטסטנטית הגיעו גם לארץ ומקיימות פה את המנהגים שלהן.

 

אוכלוסיות ישראל

 

כדי ללמוד ולהכיר קצת יותר תוכלו להגיע למרכזים של אוכלוסיה נוצרית, כמו בעיר העתיקה, נצרת, או חיפה. מומלץ להגיע בתקופה שסביב חג המולד, אז תוכלו לחוות את הגרסה המזרח תיכונית של כריסמס.

 

דרוזים

הדרוזים בארץ הם קבוצה אתנית נפרדת המאמינה בדת שמקורה באיסלאם השיעי, אבל התפצלה ממנו כבר במאה ה-11. הם דוברים ערבית בניב שונה, שדומה לניב הסורי (לרוב, הערבית המדוברת באזורנו היא ערבית פלסטינית עם הבדלים אזוריים נוספים). רוב הדרוזים מתגוררים בכפרים בצפון – בכרמל, הגליל, ורמת הגולן. היישוב הדרוזי הגדול והמוכר ביותר הוא דלית אל כרמל ובו כ-17 אלף תושבים, נוסף אליו גם ירכא, מע’אר, ובית ג’אן. נוסף לדרוזים בארץ, האוכלוסיה הדרוזית ישובה גם בלבנון ודרום סוריה, ובה רוב של אזרחים סורים וגם אזרחי לבנון. בנתונים חיים בארץ כ-147 אלף דרוזים (שזה פי 10 משהיו בקום המדינה). מהם כ-120 אלף בעלי אזרחות ישראלי. השאר – תושבי רמת הגולן, הם תושבי קבע שמסרבים לקבל אזרחות ישראלית.

מבחינת תיירות, כפרים דרוזים מספקים לא מעט אטרקציות בדמות מרכזי קניות עם תוצרת מסורתית ומקומית, מסעדות של אוכל דרוזי, ומרכזי מבקרים שתוכלו לבקר בהם וללמוד עוד על הדת ואורח החיים, כמו בית המורשת הדרוזית בג’וליס.

 

צ’רקסים

הצ’רקסים, ששמם בשפתם הוא אדיגים, הם מיעוט קטן מאוד שחי בארץ בעיקר בשני כפרים בגליל: כפר כמא בגליל התחתון וריחאניה בגליל העליון. רובם משתייכים לאיסלאם הסוני. מקור העם הצ’רקסי ב-12 שבטים מצפון הקווקז ברוסיה, בטורקיה, ובשאר המזרח התיכון. סך כל האוכלוסיה הצ’רקסית בארץ 0.06% מכלל האוכלוסיה. חשוב להבחין כי הצ’רקסים מוסלמים בדתם אך לא ערבים בלאום.

ואם לא ידעתם הרבה על הצ’רקסים עד היום, זו הזדמנות מצוינת לכלול ביקור אצלם בטיול הבא לגליל. אתר התיירות של כפר כמא מספק מידע על האטרקציות האפשריות להכיר את המורשת הצ’רקסית.

 

ארמנים

הארמנים אולי זכו לתהילה בשנים האחרונות בזכות הקרדשיאניות, אבל מדובר באומה וקבוצה אתנית עתיקה שהגיעה במקור מאזור הקווקז והרמה הארמנית שמדרום לים השחור (אזור ברה”מ לשעבר). בארץ שמם מוכר יחסית משום שלמרות שמדובר בקבוצת מיעוט, יש רובע ארמני בעיר העתיקה בירושלים (שאר השלושה הם המתבקשים – רובע יהודי, נוצרי, ומוסלמי). סה”כ יש כ-8 מיליון ארמנים בעולם, מרוכזים כיום בעיקר ברוסיה, ארצות הברית, צרפת, גיאורגיה, וערים שונות במזה”ת. הארמנים נוצרים, והם אף האומה הראשונה שקיבלה עליה את הנצרות. בהתאמה, יש להם כנסיה ומנהגים ייחודיים להם. פרק כאוב במיוחד בהיסטוריה הארמנית הוא רצח העם שבוצע באוכלוסיה הארמנית תחת שליטת טורקיה בין 1915 ועד 1923. למרות ההערכה שניספו כמיליון וחצי ארמנים, הם לא באמת זכו להכרה בינ”ל במאורעות אלה.

בגלל הקשר ההיסטורי עם הנצרות, הם קיבלו למשמורת את הרובע שלהם בעיר העתיקה בירושלים, שנחשבת קדושה גם עבורם ולאורך המאות קיימו אליה עלייה לרגל. כיום מתגוררים ברובע כ-700 איש, רובם חילונים, מתוך כ-3500 ארמנים שחיים בארץ, רובם בירושלים. רוב האוכלוסיה הגיעה לארץ בעקבות הטבח בטורקיה ב-1915.

כדי להכיר מקרוב את האוכלוסיה הארמנית וההיסטוריה שלה מומלץ להגיע לביקור בעיר העתיקה, כדאי לבדוק שעות פתיחה של האתרים המקודשים שלא פתוחים לזרים בשעות ביקור רגילות. תוכלו גם להתרשם מקרמיקה ארמנית. אתר התיירות של עיריית ירושלים מספק מידע נוסף על האתרים המרכזיים.

 

השומרונים

השומרונים הם קבוצה אתנית דתית ייחודית שמקיימת גרסה של היהדות שרואה את עצמה כהמשכם הישיר של בני ישראל. לשומרונים שפה מיוחדת שדומה לעברית העתיקה וכתב תואם, ואורח חיים שנגזר מהפרשנות הדתית והנוסח שלהם לתורה. המילה “שומרונים” מגיעה מהמילה “לשמור” והם אכן רואים את עצמם כשומרי התורה, או הנוסח שהם מכירים בו. במסורת השומרונית חגים ומנהגים ייחודיים. יש להם היסטוריה לא תמיד הרמונית עם היהודית ושאר יושבי הארץ, אך כיום האוכלוסיה, שמונה כ-820 נפשות סה”כ חיה חיים שקטים יחסית בעיקר בהר גריזים שליד שכם, שם המרכז הדתי שלהם, ובחולון. יש להם מרכזי מבקרים שבהם אפשר ללמוד ולהכיר יותר על הקהילה, אורחות חייה, וכרגיל וחשוב ביותר – האוכל שלה.

 

בדואים

הבדואים הם קבוצה אתנית נוספת שחיה בארץ ומאמינה באיסלאם. האוכלוסיה מרוכזת בעיקר בנגב (כ-280 אלף איש), שם חלקם חיים עדיין באורח החיים המסורתי כנוודים וגם בכפרים לא מוכרים ועיירות. חלקה השניה של האוכלוסיה מתרכז בצפון (כ-110 אלף) שחיים בכפרים ועיירות. מיעוט מתוך הבדואים (כ-32 אלף) מתגורר בערים מעורבות ברחבי הארץ – לוד, רמלה, וחיפה. הבדואים ידועים באורח החיים השבטי והנוודי שלהם, שלצד ההיסטוריה הסבוכה מוסיף לסוגיות מורכבות של בעלות על שטחים מול מוסדות המדינה. הבדואים מתחלקים בין היושבים ביישוב קבע (כפריים ועירוניים, שקרוי בערבית “חדארה”) ולנודדים (בערבית ברבים “בדו” וביחיד “בדוי”). מן הבדואים היושבים בארץ אין נודדים לחלוטין אלא נודדים למחצה, שנעים בתוך שטח מוגדר בין מקומות חנייה ראשיים, ומתבססים על חקלאות קבועה בתוך שטחים אלה. בהדרגה מקומות אלה הופכים לכפרים. העברת הבדואים לעיירות קבע על ידי המדינה לצד צמצום שטחיהם עבור שטחי אש ושטחים לפיתוח התיישבותי גם פגעו מאוד ביכולתם להתפרנס מחקלאות. המיקום שלהם בפריפריה, לצד קשיים אלה, השאיר אותם גם בפריפריה הסוציואקונומית בארץ.

מבחוץ, מה שאנחנו לרוב מכירים מהבדואים קשור ברכיבה על גמלים, גששים, אוהלי אירוח בדואי בטיולי תגלית, ועדרי צאן שחוצים את הכביש מדי פעם כשיוצאים מהמרכז. מומלץ מאוד להגיע ולהכיר מקרוב יותר את האוכלוסיה הזו והסיפור המורכב שלה, לצד מסורת ייחודית שהשתמרה עם השנים. מוזיאון תרבות הבדואים, לדוגמה, מציע סיורים מאורגנים ומידע.

 

אוכלוסיות ישראל

 

אוכלוסיות ישראל מכל הבא ליד – המלצות לסיום

אחד היתרונות של ארצנו הוא הקרבה של עירוב התרבויות, אוכלוסיות ישראל השונות  והיכולת לפגוש את כולן זו לצד זו – אם בנסיעה אל הצפון או לעוטף עזה, או ממש בלב תל אביב בכור ההיתוך שהוא דרום העיר. אם אתם סקרנים, חובבי תרבות, ורוצים לגלות עוד על אוכלוסיות ישראל השכנות שחיות לצדנו, כמה סיורים שהיינו ממליצים במיוחד לכם.

רגע לפני שנפרדים ממנה, התחנה המרכזית בתל אביב היא פיסת היסטוריה חברתית ותרבותית. בסיור הזה תוכלו להגיע להיפרד, להיזכר בדברים המיוחדים שהמרחב הזה ייצר, ואפילו לגלות דברים ומקומות שלא הכרתם בה.

 

שתפו את הפוסט!

עוד מהמגזין

AWARDS

אנחנו מודים לאורחינו עלהדרוגים הגבוהים שהעניקו לנו ואשר סייעו לנו לזכות בהקרה בין-לאומית