נצרות, ישו ונוצרים בארץ – נעים להכיר
ידוע שאחד מגורמי המשיכה (והמחלוקת) שיש לנו בישראל הוא משולש הדתות: שלוש הדתות האברהמיות – יהדות, נצרות, ואיסלאם, מחזיקות כאן אתרים מקודשים, לא פעם באותו המקום ממש .
למרות שהיום כמות הנוצרים בארץ מעטה, הקשר בין הנוצרים והנצרות לישראל – ארץ הקודש – תמיד היה הדוק. החיבור החזק שלה לארץ הקודש מתחיל לפני כאלפיים שנה, עם היוולדו של ישו, בן האלוהים לפי מאמיניו והמשיח. לפי האמונה הנוצרית, ישו הגיע אל העולם כקורבן שייקח על עצמו במותו את חטאי האנושות ויאפשר לה להיגאל ביום הדין האחרון. מה שהתחיל כפלג יהודי קטן ונרדף הפך ברבות הימים לאחת הדתות המשפיעות בהיסטוריה האנושית, וכל זה התחיל ממש כאן, באסם קטן ליד בית לחם.
בגלל שהרבה מהחגים הנוצריים מבוססים על אירועים משמעותיים בחיי ישו ובמותו, יש להם משקל גדול במיוחד באתרים המקודשים עצמם וסביבתם, ומסורות שונות התפתחו סביב אתרים אלה. כאן נעזור לכם קצת לעשות סדר ברעיונות בסיס שקשורים לנצרות ונוצרים בארץ הקודש, וניתן קצת מידע והמלצות על החגיגות עצמן, מה, איך, מתי ואיפה.
כמה הערות לפני שמתחילים – קודם כל, התייחסנו כאן למסורות באופן רחב אבל כמובן שבנצרות יש כיום המון זרמים, אמונות, ומנהגים – קחו בחשבון במיוחד אם אתם מגיעים לאתר ביום קדוש שכדאי להתנהל ברגישות המתאימה ולראות מה נהוג ומקובל סביבכם.
עוד משהו ששווה לזכור אם אתם מדברים במקרה עם נוצרים דוברי עברית – עבור נוצרים רבים דוברי עברית ישו הוא בעצם “ישוע” מסיבות של דיוק היסטורי ויש שאף מוצאים את הכינוי הזה פוגעני וראשי תיבות של “יימח שמו וזכרו”. כאן התייחסנו אליו כ”ישו” פשוט כי לשאר דוברי העברית זה הכינוי המוכר.
עכשיו שסיימנו את אזהרות המסע – בואו נתחיל.
נוצרים בארץ – מי אתם?
יש כ-180 אלף נוצרים שחיים בישראל (2% מסך אוכלוסית המדינה), כ-80% מהם ערבים נוצרים. השאר הגיעו לארץ מכוח חוק השיבה, בעיקר מבריה”מ, וקיים גם מיעוט קטן של מהגרי עבודה ושל אנשי כנסיה שחיים בארץ מתוקף תפקידם.
רוב הנוצרים הערבים בארץ מתגוררים בצפון, ובסדר יורד ביישובים נצרת, חיפה, ירושלים ושפרעם.
יש בארץ נוצרים שמוצאם מהעמים שחיו כאן עוד סביב המאה ה-8 לפנה”ס – הם משתייכים לכנסיות המונופיזיטית ויוונית ההאורתודוכסית (להבדיל מהאורתודוכסים היהודים, זה לא קשור). הנצרות האורתודוכסית חזקה גם ברוסיה ומשם הגיעו הכנסיות הרוסיות שאולי מוכרות לכם מערים שונות בארץ. זרמים קדומים נוספים וקטנים יותר שגם להם שורשים עתיקים הם לדוגמה הכנסיה האשורית, הקופטית, או האתיופית שלכולן נציגויות בארץ.
נוצרים קתולים בארץ הגיעו בעיקר מאירופה – צאצאי הצלבנים ומסעות הצלב שלהם בארץ הקודש (מאות 11-12 לסה”נ).
המאוחרים ביותר הם הנוצרים הפרוטסטנטים שהביאו את המיסיון האנגליקני-פרוטסטנטי שדרכו התנצרו מקומיים ערבים ויהודים. הם הפעילו מוסדות מחקר, לימוד וצדקה רבים, ותזהו את שרידיהם במושבות הגרמניות השונות ברחבי הארץ.
אז מתי באים לחג?
כמו שאתם כבר רואים, העולם הנוצרי סבוך לפחות כמו אצל היהודים מבחינת גיוון, זרמים, מוצאים ואמונות, וזה ייצר לאורך השנים לא מעט ויכוחים ומחלוקות. ההבדלים האלה משפיעים גם על דקויות שונות באופן ובמועדים שבהם מציינים את החגים השונים.
מה חוגגים ולמה
אצל היהודים, חגים נסובים סביב ציון מאורעות היסטוריים משמעותיים, והרבה פעמים כאלה שקשורים ברדיפה (כמו שהולכת האמרה – רוב החגים היהודיים הם בעצם ‘ניסו להרוג אותנו, בואו נאכל’). האירועים המרכזיים של חגים נוצריים סובבים בעיקר סביב ישו – חייו ומותו, ולצד זה חגים שקשורים בחיי קדושים. הקדושים בנצרות הם דמויות היסטוריות שקיבלו מעמד מיוחד בזכות דבקותם הרבה בישו ותורתו (וחלקם אף עלו לדרגת קדושים מעונים – כלומר הם מתו בגלל היותם נוצרים). בעולם שנסוב סביב ישו כדמות אלוהית, הקדושים הרבה פעמים מספקים דימוי הרבה יותר נגיש לסגידה, ולכן, למרות שהם משניים ביחס לישו, הם עדיין מקבלים מקום משמעותי. דמות מרכזית נוספת בעולם זה היא מריה, אם ישו, שנחשבת קדושה כמובן ומסמלת את המעבר מהעולם של החטא הקדמון (של אדם וחוה, ובהקשר זה בעיקר חוה) לעולם שבו יש אפשרות לבני אדם לכפר על החטא הזה (ומכאן מה שאמרנו – ישו מת למען חטאי האנושות).
החגים עצמם
אז כמו שאמרנו, החגים המרכזיים בנצרות סובבים סביב שני מאורעות מרכזיים בחיי ישו: לידתו ומותו (תכלס שני האירועים המשמעותיים בחיי רוב בני האדם) – חג המולד (כריסמס) ופסחא (איסטר – Easter). בגלל פולחן הקדושים, יש המון ימי חג קטנים בעולם הנוצרי לצד חד המולד ופסחא. לכל קדוש יש יום משלו (כאן תוכלו לבדוק מי הקדוש היומי). היום הזה הוא גם מיני חגיגה עבור אנשים שקרויים על שם אותו קדוש. אם אתם קוראים את זה וחושבים משהו על “ליל כל הקדושים” זה בהחלט קשור, אבל נגיע לזה.
חג המולד – כריסמס – דצמבר-ינואר
גם חג המולד וגם פסחא הם בעצם תקופות חגיגיות שמגיעות לשיא ביום החג עצמו אבל מצוינות באופן רשמי בפרק הזמן שמוביל אליהן.
לפי זרמים שונים, חג המולד (כריסמס) מתחיל חודש או חודשיים לפני יום ציון המאורע. התקופה שמובילה אל החג נקראת הציפייה, או advent, מתחילה בנצרות המערבית (קתולית, פרוטסטנטית ופלגיהן) ביום ראשון הרביעי שלפני ערב חג המולד (24 בדצמבר) ובכנסיה המזרחית האורתודוכסית זו תקופה של 40 יום שמצוינת בצום לפני חג המולד שאצלם מצוין ב-7 בינואר. בעולם המערבי כמו העולם המערבי אין שום דבר שאי אפשר למסחר, כך שאם שמעתם פעם על advent calendar – אלו לוחות שנה אינטראקטיבים שנמכרים סביב תקופת החג (כאן תמצאו 36 מההכי מוצלחים, כולל לוח של חברים, לוח מבוסס ריבה, ולוח מבוסס ממתקים לכלבים).
תקופה זו פחות מצויינת במרחב הישראלי, אבל בשביל לקבל קצת אווירת כריסמס כמו שרואים בסרטים או בחו”ל, תוכלו לנסוע לנצרת, שם העיר מתקשטת לכבוד החג ותוכלו למצוא שווקי חג מולד, ללכת להדלקת עץ חג המולד ליד כנסיה הבשורה, לצפות בתהלוכת חג המולד שיוצאת מבאר מרים. אפשרות נוספת היא הרובע הנוצרי בעיר העתיקה בירושלים. גם בירושלים, ימק”א ברח’ המלך דויד מקימים לרוב שוק כריסמס ועושים הדלקת עץ אשוח גדול חגיגית. שוק חג מולד גדול נוסף בירושלים מוקם בד”כ ליד השער החדש. אברהם הוסטל ירושלים גם עושים מסיבת חג מולד באווירת טיילים בינלאומית (עמוד הפייסבוק של אברהם לאירועים ועדכונים לגבי סיורי חגים ברחבי הארץ).
חג המולד – שיא התקופה מתכנס כמובן לציון לידתו של ישו למרים הבתולה בבית לחם. במקום לידתו נמצאת כיום כנסית המולד (שם כמובן החג מצוין בהוד והדר שאולי נזכה לראות יום אחד). הוא מצוין ב25 לדצמבר בנצרות המערבית וב-7 לינואר בנצרות האורתודוכסית. כריסמס הוא אחד החגים שהכי סוחפים מסורות מקומיות, כך שתוכלו למצוא במדינות שונות וריאציות לעץ חג המולד, סנטה-קלאוס, הענקת מתנות, קישוטים, ושלל מנהגים עם הסברים משכנעים יותר ופחות. החג עצמו מצוין בארוחת ערב משפחתית ובמיסה חגיגית בליל החג שנערכת בחצות. ביום החג מתקיימת גם מיסה חגיגית. אם תרצו להשתתף כצופים כמובן, תוכלו בנצרת ללכת לכנסית הבשורה בליל ויום החג, או לנסות להגיע לכנסית הקבר בעיר העתיקה בירושלים.
אברהם טורס מוציאים סיורי מיוחדים לחג המולד מירושלים, תל אביב, ונצרת – תוכלו לבדוק פרטים ולהזמין בקישורים.
לריכוז אירועי כריסמס ברחבי הארץ באנגלית – רוב התאריכים כרגע עדיין לא סופיים.
פסחא –אפריל
חג המולד אולי זכה לאופי מעט מסחרי יותר, אבל חג הפסחא הוא חג מרכזי לא פחות (ובזרמים מסוימים אף גובר על חג המולד בחשיבותו) – והוא החג המציין את מותו של ישו על הצלב. גם פסחא מצוין בעצם לאורך תקופה ששיאה בשבוע הקדוש עצמו ובמהלכה מנהגים ומסורות שונות. (זה קצת סבוך אבל החגים בנצרות מוצמדים ליום בשבוע. הלב של פסחא – תחייתו של ישו, התרחש לפי האמונה ביום ראשון, ולכן שאר החגים שמובילים לפסחא ממוקמים בהתאמה אליו).
התענית – Lent – התקופה של 40 הימים שלפני החג (כן, שוב 40) היא תקופה של התבוננות נפש ונהוג בה להתפלל, לקיים צומות מסוגים שונים (לדוגמה המנעות מאכילת בשר), ומתן צדקה. את הכניסה לתענית מסמנים במקומות רבים בחגיגה גדולה של שחרור או קרנבל. אם שמעתם על “מארדי גרא” – שזה “יום השלישי השמן” – זה היום שמציין את שחרור החושים שלפני הכניסה לתענית.
יום רביעי של האפר – היום בו מתחילה התענית עצמה. נהוג בו במהלך הטקס הנוצרי לסמן צלב באפר על מצחי המאמינים.
השבוע הקדוש – השבוע שמוביל ליום הצליבה ומצוין במקומות רבים באירועים רבים במרחב – תהלוכות ותפילות. כך יום ראשון של הדקלים – שמציין את כניסתו של ישו לירושלים. בירושלים כמובן אירוע זה משוחזר בטקסיות גדולה ומושך תיירים נוצרים לרוב. תוכלו לראות את התהלוכה יוצאת מכנסית בית פַּגֵּי בהר הזיתים וצועדת במורד ההר (תזהו את הצועדים לפי מזמוריהם וכפות הדקלים שהם נושאים). כנסית הקבר גם עורכת תהלוכת דקלים.
יום שישי הטוב – מציין את יום צליבתו של ישו. גם זה יום חג באווירה טקסית ורצינית ובו מציינים את דרך הייסורים של ישו – הוויה דולורוזה, בדרכו לצליבה. הוויה דולורוזה מתפתלת בתוך העיר העתיקה ותוכלו לראות את התהלוכה נושאת הצלבים ביום החג. אירועים נוספים מתקיימים לרוב בכנסית הקבר – שם מאמינים כי נמצא קברו של ישו, לפני שקם לתחיה, ובאופן טבעי מככבת בפסחא.
פסחא– התקופה הלא פשוטה של ציון התענית מובילה לשיא החג בציון תחייתו של ישו ביום ראשון, שלושה ימים אחרי מותו. החגיגות כאן נושאות אופי עליז יותר, ופה תמצאו את מסורת ארנב הפסחא (שבאמת קשה לקשר לישו והצליבה אבל הוא אחראי למסורת אהובה של הסתרת ביצים מעוטרות בשביל הילדים וכמובן מתנות). אם תרצו לראות טקסים נוצריים עם תלבושת מלאות וכל מרכיבי הטקס, תוכלו להגיע גם כאן לכנסית הקבר למיסה ותהלוכות. (קחו בחשבון שבימים כתיקונם רוב האירועים האלה יהיו עמוסים מאוד, בוודאי בעיר העתיקה).
חגי הקדושים – כל השנה
כאמור, קדושים נוצריים מהווים מעין עמוד שדרה אמוני וחגים וציון מאורעות שלהם מתקיימים לאורך כל השנה, בהיקף קטן הרבה יותר מפסחא או חג מולד כמובן. נוסף לקדושים היומיים, לקדושים רבים יש ‘תפקיד’ – הם הפטרונים המגנים של קבוצה מסוימת או מקצוע מסוים וזו גם הזדמנות לחגוג אותם.
כמה מהמוכרים ביותר הם חג פטריק הקדוש – שידוע ברחבי העולם כהזדמנות לחגוג שתיה מרובה ולהפגין חיבה לאירלנד ובאמת מציין את יומו של הקדוש הפטרון של אירלנד (ב-17 במרץ, יום מותו). יום ולנטינוס הקדוש (ולנטיינס דיי), ב-14 לפברואר, מציין במקור בעצם את מותם של יותר מקדוש אחד בשם ולנטינוס שמתו מות קדושים (כמרטירים – קדושים מעונים). הוא סחף אליו ברבות השנים את הקישור לאהבה רומנטית דרך מסורות שונות שלפחות חלקן חיצוניות לנצרות. ריבוי הקדושים קיבל ביטוי גם בציון יום כל הקדושים (ב-1 לנובמבר). יום זה מוקדש לכל הקדושים הנוצריים, כולל אלו שכבר אין להם יום חג משלהם. המסורת הפופולרית שולבה במסורות פגאניות ואחרות והפכה למה שמוכר היום, במיוחד בצפון אמריקה לליל כל הקדושים, או Halloween שמצוין בערב החג.
סיורים בירושלים עם אברהם טורס – פרטים נוספים כאן.
